ראשי >
תנ''ך >
דברים >
- 0:
?×?¨?’?•??™?: פירוש שד"ל - שמואל דוד לוצאטו
- 0:
?×?¨?’?•??™?: טקסט מנוקד בשורות, וביאור קצר ניתן לעריכה
- 0:
?×?¨?’?•??™?: קובץ mp3 לשמיעה, מתוך אתר audiotreasure
- 0:
?×?¨?’?•??™?: ניקוד וטעמי המקרא, מאתר מכון ממרא
- 0:
?×?¨?’?•??™?: קישורים לתלמוד ולמשנה תורה, פירושים וקריינות
- 0:
?×?¨?’?•??™?: English Translation - JPS
- 0:
?×?¨?’?•??™?: English Translation - Ort
- 0:
?×?¨?’?•??™?: תרגום לארמית - אונקלוס, מאתר מכון ממרא
- 0:
פתיחה: מצוות הקשורות לאדם הפרטי, בביתו ובחוץ
- -:
תרגומים: הקלדה: אלמונית
- 0:
?×?¨?’?•??™?: Latin Translation - Vulgate
- 1:
מצוה: המצוה לגרש בגט
- 1:
מאמר לא גמור: מכאן למד רמב"ם שיש חובה להתחתן
- 1:
פתיחה: נישואין, גירושין, ואיסור החזרת הגרושה
- 1:
כלל: הישוב אליה עוד?!
- 3:
מאמר: גזרה שוה
- 4:
מצוה: המצוה לא להחזיר את הגרושה משנישאת לאיש אחר
- 4:
מצוה: המצוה שלא יבוא איש על אשתו לאחר שזינתה
- 4:
מאמר: דינה שמעון ולוי הסבר המעשה ודרכו של לוי
- 4:
הבדלים: לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה - ואת זנית רעים רבים ושוב אליי
- 5:
מצוה: המצוה שישמח החתן עם אשתו שנה אחת
- 5:
מצוה: המצוה שלא יצא החתן מביתו כל השנה אפילו לצורכי ציבור (וכן הבונה בית וחנכו, והנוטע כרם וחיללו)
- 5:
תרגום: כאשר יתחתן איש עם אשה שעדיין לא היתה אשתו, לא יצא למלחמה במסגרת הצבא, ואף לא יעבור על הצבא לכל עניין הקשור לצרכי הצבא; פטור יהיה מעיסוק בצרכי הציבור, כדי שיוכל לבנות את ביתו, למשך שנה אחת, שבה ישמח את אשתו ויחזק את הקשר ביניהם
- 5:
מבנה: איסור גיוס חתן וכליו
- 5:
מאמר לא גמור: לקיחת אישה = מגורים משותפים בבית אחד
- 5:
מאמר: דינה שמעון ולוי הסבר המעשה ודרכו של לוי
- 5:
מאמר: לחתן אסור לצאת למלחמה
- 5:
הבדלים: לפי ספר יואל, פיקוח נפש דוחה משפחה
- 6:
מצוה: המצוה שלא ימשכן בעל-חוב בחובו כלים שעושים בהם אוכל נפש
- 6:
תרגום: רחיים ורכב = כלי הכנת אוכל וכלי תחבורה
- 7:
פתיחה: איסור גניבת נפש
- 7:
כלל: על איסור הסחר בבני אדם
- 8:
מצוה: המצוה לא לתלוש סימני צרעת
- 9:
מאמר לא גמור: זכרון וזכירות בספר דברים
- 9:
תרגומים: אזהרה חמורה מפני לשון הרע
- 10:
מצוה: המצוה לא למשכן בעל חוב בזרוע
- 10:
כלל: אל תהי בתוקעים כף, בעורבים משאות
- 10:
כלל: העברת השיפוט מיד הפרט ליד הציבור
- 12:
מצוה: המצוה לא למנוע המשכון מבעליו העני
- 13:
הבדלים: המצוה המשלימה בספר שמות
- 13:
מצוה: המצוה להחזיר המשכון לבעלים בעת שצריך לו
- 13:
מאמר: יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך
- 14:
כלל: אהבת הגרים
- 15:
מצוה: המצוה לא לאחר שכר שכיר
- 15:
מצוה: המצוה לתת שכר לשכיר ביומו
- 15:
כלל: ספר משלי מרחיב את המצוה לכל חוב שיש לך כלפי אדם אחר
- 15:
כלל: שכר אמת בספר משלי
- 16:
מצוה: המצוה לא לקבל עדות של אדם על קרוב משפחתו
- 16:
מצוה: המצוה להמית אדם רק בחטא שלו ולא בחטא של אחרים
- 16:
תרגום: לבני-אדם אסור להרוג בנים רק בגלל שאבותיהם חטאו, ואסור להרוג אבות רק בגלל שבניהם חטאו; במשפט האנושי יש לשפוט כל אדם על חטאיו בלבד
- 16:
מאמר: השוואה למצווה "זכור את אשר עשה לך עמלק"
- 16:
מאמר: אריסטו והתנ"ך: האם מומלץ לשנות חוקי אבות?
- 17:
מצוה: המצוה לא להטות משפט גר
- 17:
מצוה: המצוה לא להטות משפט יתום
- 17:
מצוה: המצוה לא למשכן בגד אלמנה
- 18:
מאמר לא גמור: זכרון וזכירות בספר דברים
- 17:
כלל: גרות ועבדות
- 17:
מאמר: פרשת כי תצא - רמז לחודש אלול - כיצד?
- 17:
כלל: אהבת הגרים
- 18:
שיר: 'תפילת הרחמים' - שיר מאת אהובה קליין (c)
- 19:
מצוה: המצוה לא לשוב לקחת השכחה
- 19:
מצוה: המצוה להניח לעניים את השכחה
- 19:
תרגומים: דיני שכחה בשדה
- 19:
כלל: האם לתת צדקה למי שאינו עוזר לעצמו?
- 19:
כלל: שדה יתומים בספר משלי
- 19:
כלל: אהבת הגרים
- 22:
מאמר לא גמור: זכרון וזכירות בספר דברים
- 20:
כלל: הלכות פאה בפרשת ויקרא
- 20:
כלל: אהבת הגרים
- 21:
תרגומים: דיני עוללות בכרם
- 21:
כלל: גרות ועבדות
- 21:
כלל: אהבת הגרים
1 כי-יקח איש אשה ובעלה והיה אם-לא תמצא-חן בעיניו כי-מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו.
2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש-אחר.
3 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר-לקחה לו לאשה.
4 לא-יוכל בעלה הראשון אשר-שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי-תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את-הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה.
5 כי-יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא-יעבר עליו לכל-דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את-אשתו אשר-לקח.
6 לא-יחבל רחים ורכב כי-נפש הוא חבל.
7 כי-ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר-בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך.
8 השמר בנגע-הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר-יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות.
9 זכור את אשר-עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים.
10 כי-תשה ברעך משאת מאומה לא-תבא אל-ביתו לעבט עבטו.
11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את-העבוט החוצה.
12 ואם-איש עני הוא לא תשכב בעבטו.
13 השב תשיב לו את-העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך.
14 לא-תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך.
15 ביומו תתן שכרו ולא-תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את-נפשו ולא-יקרא עליך אל-יהוה והיה בך חטא.
16 לא-יומתו אבות על-בנים ובנים לא-יומתו על-אבות איש בחטאו יומתו.
17 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה.
18 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על-כן אנכי מצוך לעשות את-הדבר הזה.
19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך.
20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה.
21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה.
22 וזכרת כי-עבד היית בארץ מצרים על-כן אנכי מצוך לעשות את-הדבר הזה.