1 בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש-לו נחלה לשבת כי לא-נפלה לו עד-היום ההוא בתוך-שבטי ישראל בנחלה.
2 וישלחו בני-דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני-חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את-הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את-הארץ ויבאו הר-אפרים עד-בית מיכה וילינו שם. 3 המה עם-בית מיכה והמה הכירו את-קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי-הביאך הלם ומה-אתה עשה בזה ומה-לך פה. 4 ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי-לו לכהן. 5 ויאמרו לו שאל-נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה. 6 ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו-בה.
7 וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את-העם אשר-בקרבה יושבת-לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין-מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין-להם עם-אדם. 8 ויבאו אל-אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם. 9 ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את-הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל-תעצלו ללכת לבא לרשת את-הארץ. 10 כבאכם תבאו אל-עם בטח והארץ רחבת ידים כי-נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין-שם מחסור כל-דבר אשר בארץ. 11 ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש-מאות איש חגור כלי מלחמה. 12 ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על-כן קראו למקום ההוא מחנה-דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים. 13 ויעברו משם הר-אפרים ויבאו עד-בית מיכה. 14 ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את-הארץ ליש ויאמרו אל-אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה-תעשו. 15 ויסורו שמה ויבאו אל-בית-הנער הלוי בית מיכה וישאלו-לו לשלום. 16 ושש-מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני-דן. 17 ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את-הארץ באו שמה לקחו את-הפסל ואת-האפוד ואת-התרפים ואת-המסכה והכהן נצב פתח השער ושש-מאות האיש החגור כלי המלחמה. 18 ואלה באו בית מיכה ויקחו את-פסל האפוד ואת-התרפים ואת-המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים. 19 ויאמרו לו החרש שים-ידך על-פיך ולך עמנו והיה-לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל. 20 וייטב לב הכהן ויקח את-האפוד ואת-התרפים ואת-הפסל ויבא בקרב העם. 21 ויפנו וילכו וישימו את-הטף ואת-המקנה ואת-הכבודה לפניהם. 22 המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם-בית מיכה נזעקו וידביקו את-בני-דן. 23 ויקראו אל-בני-דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה-לך כי נזעקת. 24 ויאמר את-אלהי אשר-עשיתי לקחתם ואת-הכהן ותלכו ומה-לי עוד ומה-זה תאמרו אלי מה-לך. 25 ויאמרו אליו בני-דן אל-תשמע קולך עמנו פן-יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך. 26 וילכו בני-דן לדרכם וירא מיכה כי-חזקים המה ממנו ויפן וישב אל-ביתו. 27 והמה לקחו את אשר-עשה מיכה ואת-הכהן אשר היה-לו ויבאו על-ליש על-עם שקט ובטח ויכו אותם לפי-חרב ואת-העיר שרפו באש. 28 ואין מציל כי רחוקה-היא מצידון ודבר אין-להם עם-אדם והיא בעמק אשר לבית-רחוב ויבנו את-העיר וישבו בה. 29 ויקראו שם-העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם-העיר לראשנה. 30 ויקימו להם בני-דן את-הפסל ויהונתן בן-גרשם בן-מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד-יום גלות הארץ. 31 וישימו להם את-פסל מיכה אשר עשה כל-ימי היות בית-האלהים בשלה.