1 ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את-ארון יהוה ויבאו אתו אל-בית אבינדב בגבעה ואת-אלעזר בנו קדשו לשמר את-ארון יהוה.
2 ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל-בית ישראל אחרי יהוה.
3 ויאמר שמואל אל-כל-בית ישראל לאמר אם-בכל-לבבכם אתם שבים אל-יהוה הסירו את-אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל-יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים. 4 ויסירו בני ישראל את-הבעלים ואת-העשתרת ויעבדו את-יהוה לבדו.
5 ויאמר שמואל קבצו את-כל-ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל-יהוה. 6 ויקבצו המצפתה וישאבו-מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את-בני ישראל במצפה. 7 וישמעו פלשתים כי-התקבצו בני-ישראל המצפתה ויעלו סרני-פלשתים אל-ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים. 8 ויאמרו בני-ישראל אל-שמואל אל-תחרש ממנו מזעק אל-יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים. 9 ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל-יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה. 10 ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה בקול-גדול ביום ההוא על-פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל. 11 ויצאו אנשי ישראל מן-המצפה וירדפו את-פלשתים ויכום עד-מתחת לבית כר. 12 ויקח שמואל אבן אחת וישם בין-המצפה ובין השן ויקרא את-שמה אבן העזר ויאמר עד-הנה עזרנו יהוה. 13 ויכנעו הפלשתים ולא-יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד-יהוה בפלשתים כל ימי שמואל. 14 ותשבנה הערים אשר לקחו-פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד-גת ואת-גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי. 15 וישפט שמואל את-ישראל כל ימי חייו. 16 והלך מדי שנה בשנה וסבב בית-אל והגלגל והמצפה ושפט את-ישראל את כל-המקומות האלה. 17 ותשבתו הרמתה כי-שם ביתו ושם שפט את-ישראל ויבן-שם מזבח ליהוה.