1 בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר-נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את-הדבר ובינה לו במראה. 2 בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים. 3 לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא-בא אל-פי וסוך לא-סכתי עד-מלאת שלשת שבעים ימים.
4 וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל. 5 ואשא את-עיני וארא והנה איש-אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז. 6 וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון. 7 וראיתי אני דניאל לבדי את-המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את-המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא. 8 ואני נשארתי לבדי ואראה את-המראה הגדלה הזאת ולא נשאר-בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח. 9 ואשמע את-קול דבריו וכשמעי את-קול דבריו ואני הייתי נרדם על-פני ופני ארצה. 10 והנה-יד נגעה בי ותניעני על-ברכי וכפות ידי. 11 ויאמר אלי דניאל איש-חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על-עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את-הדבר הזה עמדתי מרעיד. 12 ויאמר אלי אל-תירא דניאל כי מן-היום הראשון אשר נתת את-לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני-באתי בדבריך. 13 ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס. 14 ובאתי להבינך את אשר-יקרה לעמך באחרית הימים כי-עוד חזון לימים. 15 ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי. 16 והנה כדמות בני אדם נגע על-שפתי ואפתח-פי ואדברה ואמרה אל-העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח. 17 והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם-אדני זה ואני מעתה לא-יעמד-בי כח ונשמה לא נשארה-בי. 18 ויסף ויגע-בי כמראה אדם ויחזקני. 19 ויאמר אל-תירא איש-חמדות שלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני. 20 ויאמר הידעת למה-באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם-שר פרס ואני יוצא והנה שר-יון בא. 21 אבל אגיד לך את-הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על-אלה כי אם-מיכאל שרכם.